התפיסה המשתנה של בעלי חיים כבעלי תחושות ורגשות

animals and society"חיות וחברה"
היחידה לחקר יחסי הגומלין בין אנשים לבעלי חיים
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז
המחלקה לזואולוגיה

 

התפיסה המשתנה של בעלי חיים כבעלי תחושות ורגשות[1]

מאת: איאן ג'. ה. דנקן

תקציר המאמר

במאמר זה מוצג תקציר היסטורי של תפיסת בעלי חיים כיצורים בעלי רגשות. נצביע על העובדה שהתפיסה הזו, לפחות ביחס ליונקים וציפורים, היתה מקובלת בקרב העם הפשוט בתקופת הרנסנס, לפני שתפיסה זו התקבלה בקרב הפילוסופים. רק בתקופת הנאורות במאה ה-18 החלו פילוסופים לקבל את ההנחה כי בעלי חיים הם בעלי רגשות. לקראת סוף המאה ה-19, מדענים ופילוסופים פיתחו תפיסה מתוחכמת לגבי יצורים מרגישים. בשל ההשפעה של הגישה הביהוויריסטית, מעט מאוד חשיבות נתנה לתפיסה הזו במהלך רוב המאה ה-20. ברבע האחרון של המאה ה-20, חל עניין מחודש בתפיסה של בעלי חיים כיצורים מרגישים ובנושא רווחת בעלי חיים. מדענים הבינו במהרה כי ניתן להתמודד עם בעיות רווחת בע"ח בצורה טובה יותר ע"י ההבנה כיצד בעלי חיים מרגישים. במאמר זה מתוארים גישות למחקר באופן ישיר כיצד בעלי חיים מרגישים, ושדות המחקר הדורשים דיון נוסף עתידי.

 1. יצורים מרגישים - תקציר היסטורי

הנושא של היות בעלי החיים יצורים בעלי רגשות, כלומר בעלי יכולת לחוות מצבים חיוביים ושליליים, הפך לפתע, ב-30 השנים האחרונות, לנושא בעל עניין רב אצל ביולוגים. אולם, סקירה היסטורית מדוקדקת יותר מגלה, כי השינוי התפיסתי אינו כל כך פתאומי; קבלה מסוימת של תפיסת הרגשות, לפחות אצל יונקים, קיימת כבר מאות בשנים. כבר בתקופת הרנסנס, קיימות עדויות בכתביהם של ליאונרדו דה וינצי, תומס מור, מונטייגן, שייקספיר, פרנסיס בייקון ואחרים, כי בע"ח כיצורים מרגישים היא תפיסה שהיוותה חלק מהידע החילוני (פריס, 2002). רבות מהעבודות האומנותיות הנודעות מאותה תקופה מציירות אנשים המתנהגים לחיות כיצורים מרגישים. כמובן שהפילוסופים לא צידדו בתפיסות ההמון, וקיים קו טיעונים פילוסופי ברור המציג חיות כלא מרגישות, מאריסטוטל לתומס אקווינס, מרנה דקארט ועד עמנואל קנט. מכל הפילוסופים, דקארט "אשם" במיוחד על הצגת הרעיון של בע"ח כ"רובוטים". אולם, בסקירה זהירה יותר של עבודתו של דקארט, קני (1970) תרגם את דקארט כטוען "באופן דומה, כל פעולותיהם של כלבים, סוסים וקופים, הם ביטוי לפחדיהם, תקוותיהם ושמחתם; והמסקנה היא כי הם יכולים לפעול כך ללא מחשבה". מלומדים בני זמננו ממשיכים לדון מהי כוונתו של דקארט בטיעון זה. העובדה כי הוא היה מנתח בע"ח בעודם בחיים (למטרות לימוד מערכותיהם, לא לשם ריפוי), ולא התייחס לבע"ח כאילו יש להם רגשות, מרמזת כי הוא חשב כי "פחד", "תקווה" ו"שמחה" הם רגשות בלתי מודעים. התפיסה של "רגשות בלתי מודעים" הוא תפיסה הקשה להבנה ומהווה מוקד לדיון כיום (למשל, הומן, 2000; ווינקלהם וברידג, 2004).

בתקופת הנאורות, הטיעון של אריסטוטל, אקווינס, דקארט וקנט, כי בעלי חיים אינם יצורים מרגישים, הועמדה במבחן. למשל, הפילוסוף הסקוטי דיוויד הום כתב "האם אין זו התנסות של הכלב, ההופכת לחוויה של כאב, כאשר אתה מאיים עליו או מרים שוט לצלוף בו?" אולם, היה זה המהפכן החברתי הבריטי בנטם, אשר הצביע ישר ללב העניין כאשר כתב " השאלה אינה האם הם יכולים לחשב באופן סיבתי? או, האם הם יכולים לדבר? אלא, האם הם יכולים לסבול? "(בנטם, 1823).

נראה כי הייתה קיימת קבלה רחבה של תפיסת בעלי החיים כיצורים בעלי רגשות בקרב הקהילה המדעית בתחילת המאה ה-19. למשל, הוטרינר האנגלי, יוט, כתב כי בעלי חיים יש חושים, רגשות ותודעה; הם מפגינים תבונה, יכולת למידה, יכולת זכרון, איחוד רעיונות והגיון; הם בעלי דמיון ותכונות מוסריות של אומץ, חברות ונאמנות" (יוט, 1839). באופן מפתיע, בטענו את הטענות הללו, יוט לא כתב כאילו הוא מציג רעיון נעלה; הוא כתב כאילו אלו היו עובדות מקובלות בציבור. הוא גם הדגיש, בהתייחסו לרגשות אצל בני אדם ובעלי חיים "...ההבדל ביניהם, וזאת הנקודה החשובה ביותר, הוא הבדל של מידה ולא של סוג".

במהלך המאה ה-19, ספנסר (1855) הניח כי "רגשות" הם מנגנון שבאמצעותו בעל חיים יכול להגיב באופן סתגלני לשינויים סביבתיים. לאחר מכן, בעקבות דרווין, רגשות נתפסו כהסתגלות ללחצים של ברירה טבעית. למשל, הפיזיולוג והפסיכולוג רומנס (1884), כתב כי "כאב ועונג התפתחו בהכרח כליווי הסובייקטיבי של תהליכים, אשר הם בהתאמה מועילים או מזיקים לאורגניזם, ועל כן הם התפתחו למטרה הזו או כדי שהאורגניזם יחפש את התהליך המועיל וימנע מהמזיק".

אם כך, לפני 120 שנה, הייתה זו תפיסה רווחת בקרב מדענים כי בעלי חיים הם יצורים מרגישים, וזו הייתה גם תפיסת השכל הישר בקרב הקהל הרחב. אולם, במהלך רוב המאה ה-20, מדענים ביהוויוריסטים מנעו כל מחקר של רגשות בעלי חיים. הסיבה לכך נעוצה בכך שהענף הפסיכולוגי הנקרא "ביהוויוריזם", הייה בעל השפעה עצומה על הדרך בה מדענים ביהוויוריסטים תפסו את המוח, התודעה והרגשות, במהלך 70 השנים הראשונות של המאה ה-20. "הזרעים" נזרעו ע"י גיימס, הפסיכולוג אשר נתפס כמייסד גישת הפונקציונליזם, אשר כתב "תודעה ...היא השם עבור יישות שאינה קיימת, ועל כן אין לה זכות להיחשב כאחד העקרונות הראשוניים. אלו אשר עדיין נאחזים בה נאחזים בהד, השמועה החיוורת שנשרה מאחור בעת יהעלמות תפיסת "הנשמה" באויר הפילוסופיה...נראה לי כי השעה בשלה להשליכה באופן פתוח ואוניברסלי" (גיימס, 1904). בשימוש ברעיון זה, ווטסון ייסד את תחום הידע של ביהוויוריזם וכתב ""הביהוויוריזם" שטף הצידה את כל תפיסות ימי הביניים. הוא שטף מתוך מילון המושגים המדעי את כל המונחים הסוביקטיבים כמו תחושה, תפיסה, דימוי, תשוקה, ואפילו חשיבה ורגשות "(ווטסון, 1928). ביהוויוריזם שגשג בצפון אמריקה במהלך רוב המאה ה-20. אפילו בתקופה מאוחרת כמו שנת 1975, סקינר כתב " נראה כי אנו בעלי מידע פנימי לגבי התנהגותנו – יש לנו רגשות הנוגעים להתנהגות. ואיזו רמות גיוון מוכיחים רגשות אלו! ...רגשות הוכיחו כי הם אחד ממוקדי המשיכה המרתקים ביותר בשביל האהבהבים" (סקינר, 1975).

גיימס, ווטסון וסקינר היו דמויות עוצמתיות ובעלי השפעה נרחבת, עד כי הייתה התחשבות מעטה בלבד בתודעה בומחשבות בבתי ספר לפסיכולוגיה בצפון אמריקה. כמובן שהיו יוצאי דופן ראויים לציון. למשל, מקדוגל (1926) הציג תאוריה של מוטיבציה המבוססת על רגשות. הוא טען כי החוויה הסוביקטיבית של בעל חיים, כמו פחד, דחף מיני, ונטיות אמהיות, אשר הוא סיווג כ"רגשות", יכולות להניע פעילויות כמו בריחה מסכנה, חיזור והזדווגות, ודאגה לצעירים. יאנג (1959), היה מדען נוסף אשר הציע כי מצבים רגשיים סובייקטיביים, משחקים תפקיד מרכזי בפיקוח והכוונת התנהגות.

אפילו ענף המחקר של אתולוגיה (חקר התנהגות בע"ח בסביבתם הטבעית), שנוסד באירופה, הושפע מהביהוויוריזם: אתולוגים בדר"כ הגבילו את שיקולם להתנהגות נצפית. אולם, השימוש שלהם במושגים כמו "רעב", ""כאב", "פחד" ו"תסכול" (מקפרלנד, 1981), מרמז כי מצבים רגשיים הנחו את חשיבתם על התנהגות, אף כי המרכיב הסובייקטיבי של ההתנהגות לא נדון בפומבי. דפוס זה נשבר ע"י גריפין, כאשר הוא הציג מאמר על רגשות סובייקטיביים בועידה הבינ"ל לאתולוגיה בפארמה, איטליה, בשנת 1975, ופרסם ספר על הנושא שנה אח"כ (גריפין, 1976). מאז, רגשות בע"ח הפך נושא חשוב, וקיימת מגמה מתמשכת של פירסומים בנושא (למשל, רדנר ורדנר, 1989; ריסטאו, 1991; דמסיו, 1999). בנוסף, הבנתנו את רגשות בעלי החיים משפיעה באופן ניכר על ההתייחסות לרווחת בעלי החיים.

2. מדע רגשות בעלי החיים ורווחתם

במחקר מדעי בתחום רווחת בעלי החיים גדל בהדרגה במהלך שנות ה-60, לאחר פרסום ספרה של הריסון "חיות כמכונות" (הריסון, 1964) והמחקר מטעם הממשלה הבריטית שפורסם תחת הכותרת לכאורה "דו"ח ברמבל" (נייר עמדה 2836, 1965). התפיסה הרווחת קשרה רווחה עם תגובות לחץ פיזיולוגיות (למשל, ברהם, 1972; בריינט, 1972; ווד-גוש, 1975; פרימן, 1978). בעל חיים תחת לחץ יהיה בעל רווחה נמוכה ולהפך. הבטחת רווחה נתפסה כעניין של מציאת אינדיקטור של לחץ. עם זאת, חשוב לציין כי המניע של הריסון בכתיבת ספרו היה הסבל של בעלי החיים בחקלאות, במחקרים ביו-רפואיים ובניסויים עבור מוצרים (הריסון, 1964). העובדה שהטרידה אותה לא הייתה רק היות בעלי החיים מצויים תחת לחץ; אלא העובדה שהם יצורים מרגישים ויכולים להרגיש לחץ. וועדת ברמבל הכירה גם היא כי רגשות בע"ח חשובים. הם הצהירו " רווחה היא מונח רחב החובק הן רווחה פיזית של בעל החיים והן מנטלית. כל ניסיון להעריך רווחה, על כן, חייב להתחשב בעדויות המדעיות הקיימות בנוגע לרגשות בע"ח, אשר נובעים הן מהמבנה שלהם ותפקודם והן מהתנהגותם" (נייר עמדה 2836, 1965). וועדת ברמבל הכירה גם היא כי הבנת רגשות בעלי החיים היא חלק חיוני בהבטחת רווחתם.

במהלך שנות ה-80, וכתגובה לפרסום ספרו של דרווין "סבל של חיות" (דרווין, 1980), מדענים ביהוויוריסטים החלו להפנים בהדרגה את חשיבות הרגשות במחקריהם הנוגעים בבעיות רווחת בע"ח. חלה התפתחות מתפיסה כי רגשות הם מרכיב חיוני לרווחה (דרווין, 1980; דוקאן 1981, 1987; דוקאן ודווקינס, 1983) לתפיסה כי רגשות הם הגורם הכי חשוב (דוקאן, 1996, 2004).

קבלה של העובדה כי רווחה קשורה בעיקר לרגשות הביאה עימה בעיות ענקיות, כמעט בלתי ניתנות לפתרון, מאחר ולא ניתן להוכיח באופן גורף כי כל יצור הוא יצור מרגיש. רגשות סובייקטיבים הם פשוט כאלו – סובייקטיבים, וזמינים רק לבעל החיים החווה אותם. למזלנו, בדיון על רווחת בעלי החיים אין צורך לדעת בדיוק מה בעל החיים חווה. בדיקה האם רגשות החיה חיוביים או שליליים תבוא לעזרתנו: למשל, אם נבדוק תרנגולת שאנו מניחים כי היא מפוחדת, אין לנו צורך לדעת האם היא חווה את הרגש אשר בני האדם חווים כאשר הם מאויימים ע"י כלב משוטט או לכודים בבנין בוער. כדי העריך את רווחת החיה, כל מה שעלינו להבין הוא האם היא חווה רגשות שליליים. אם התרנגולת אכן חווה רגש שלילי, יהיה זה מועיל להבין עד כמה שליליים רגשות אלו. למרות העובדה כי בלתי אפשרי למדוד רגשות באופן ישיר, ניתן לקבל מושג מה מרגישה החיה ע"י שימוש באמצעים עקיפים, ושיטות אלו יידונו בקצרה בהמשך. אולם, לפני שנפרט שיטות אלו, אטען ליצירת הבחנה בין הכרה ותודעה. המונח הכרה מתייחס לתהליכים מנטליים כמו תפיסה, זכרון, למידה, יכולות חישוביות, ציפיות וכדומה. במילים אחרות, אלו הם תהליכים אשר התפתחו כדי לסייע לבעל החיים להתמודד עם העולם החיצוני בצורה גמישה. תודעה, מצד שני, נותנת לבעל החיים מידע על הסביבה הפנימית. המפרי (1986, 1992) הציע כי תודעה זהה ל"עין פנימית", אשר מאפשרת לבעל החיים מודעות למצבים פנימיים מסוימים כמו פחד וכאב. בכל חקירה לגבי אופן רגשות בעלי החיים, יש צורך לערב תהליכים קוגנטיביים (האם בעל חיים יכול ללמוד להמנע מגירוי מפחיד? האם בעל חיים יכול לזכור חוויה של פרס?) יתכן גם קשרים מעניינים בין רגשות ותהליכים קוגנטיביים (למשל פול, 2005). אולם, יש לזכור כי המודעות של החיה לגבי המתרחש הוא חיוני לרווחתה, ובחקירה לגבי רווחה עלינו להאבק לאמצעי הערכה (אם כי אלו יהיו אמצעי הערכה עקיפים), אשר יתנו אינדיקציה עד כמה בעל החיים מרגיש רגשות חיוביים או שליליים בסיטואציה (דווקינס, 1993).

2.1 הערכת רווחה ע"י חקירת רגשות

ניתן לחקור רגשות ע"י אמצעים עקיפים, כמו מבחן העדפות, מבחני מוטיבציה והבנת תקשורת בין חיות. הגס ודווקינס חוללו פריצת דרך כאשר הציגו את מבחן העדפות, עימו עבדו שניהם עם עופות מבויתים (הגס ובלאק, 1975, 1977; דווקינס, 1976, 1977, 1978). עפ"י שיטה זו, בעל החיים מקבל בחירה לגבי היבטים של סביבתו, ואנו מניחים כי הוא יבחר בהיבט שיתרום באופן המירבי לרווחתו. ישנם מספר מכשולים שיש להמנע מהם כאשר משתמשים במבחני ההעדפות. אולם, מכשולים אלו נדונו לעומק וכן אמצעי הזהירות שיש לנקוט כדי למנוע מטעויות, הוסברו היטב בספרות (דוקאן, 1978, 1992; פרזר ומתיוס, 1997). אין ספק כי למרות כל מגבלותיהם, מבחני ההעדפה נותנים הערכה ראשונית טובה של כיצד בעל החיים מרגיש לגבי מגוון היבטים בסביבתו.

אולם מבחן ההעדפה הוא רק הצעד הראשון לבדיקה כיצד בעל החיים מרגיש לגבי סביבתו. חשוב גם להבין עד כמה בחירה מסוימת היא בעלת חשיבות לבעל החיים. לדוגמא, יתכן כי בחירה עקבית באפשרות אחת לא תהיה חשובה במיוחד לבעל החיים, אם שתי האופציות לא גורמות סבל בסופן. הבחירה יכולה גם לייצג את הנזק המזערי בין שתי אפשרויות הגורמות סבל. בשל סיבות אלו, חשוב למדוד את עוצמת ההעדפה לאחר ביצוע מבחן ההעדפות.

ישנן מגוון שיטות הנמצאות בשימוש כדי למדוד את עוצמת ההעדפה, ואנלוגיה כלכלית מצויה בשימוש שכיח כדי לתאר שיטות אלו (מאסון, 1998) למשל, אנחנו יכולים "להעלות מחירים" של המוצר שבעל החיים בוחר. זאת ניתן לעשות ע"י בדיקה עד כמה קשה מוכן בעל החיים "לעבוד" כדי להשיג את האפשרות הנבחרת על ידו. מבחני מכשולים, בהם בעל החיים צריך ללחוץ כדי לעבור מכשול או ללחוץ כדי לפתוח דלת משקולת כדי להשיג את בחירתו, היא שיטה שכיחה (דוקאן וקיט, 1987; ניקול וגילדפורד, 1991; מאסון, 2001). תגובה מפעילה היא שיטה שכיחה נוספת המצויה בשימוש להערכת מוטיבציה (דווקינס וברדסלי, 1986). זוהי עובדה אירונית כי תא התגובה המפעילה, או בשמו "קופסת סקינר", פותח ע"י ביהוויוריסטים אשר הטיפו באדיקות נגד נתינת חשיבות לרגשות (סקינר, 1975), מצויה בשימוש כעת כדי לחקור את אותם הרגשות הסובייקטיביים בדרך עקיפה. במקום "להעלות את המחיר" של המוצר, ניתן לחקור מוטיבציה ע"י הפחתת "ההכנסה" של בעל החיים, אם כי בכך אנו מותחים את האנלוגיה הכלכלית עד קציה. הזמן הניתן לבעל חיים כדי לבצע פעילויות שונות יכול להחשב כ"הכנסה". הזמן יכול להיות מופחת עד כי אין לבעל החיים מספיק זמן כדי לבצע את כל הרפרטואר של התנהגותו. ההנחה היא כי כאשר בעל החיים מגיע לנקודה זו, הוא יבצע את הפעילויות בדרגת החשיבות הגבוהה ביותר, ופעילויות אחרות, פחות חשובות, יושמטו.

מכל מצבי הסבל, כאב הוא הגורם העיקרי לירידה ברווחת בעלי החיים בחקלאות (ראה למשל, בנסון 2004). חיות משק רבות נפצעות במהלך חייהם בסביבות שאינן מותאמות להן. לדוגמא, חזירים מאוכלסים בתאי חזירים יבשים, סובלים לעיתים תכופות מפצעי לחץ בשפתיהם בשל השכיבה על משטח קשה, תרנגולות בתאים צפופים סובלות לעיתים קרובות מהתקשות העור בכריות הרגליים (היפרקרטוזיס) בשל החלקה מתמדת על רצפות חלקות, ופרות חלב סובלות מפציעות ברגליים ובמפרקים מעמידה ושכיבה על משטחים קשים. פציעות נגרמות גם ממגעים חברתיים, כמו מריבה, נשיכת זנב, ותלישת נוצות. בנוסף, בעלי החיים סובלים ממגוון התערבויות ניתוחיות, המתבצעות ללא חומרי הרדמה או משככי כאבים, כמו עיקור/סירוס, קיצוץ זנב, גדיעת קרניים, קיטום שיניים, קיטום מקור, קיטום בהונות, קיטום חטוטרת (אצל תרנגולים זכרים). קיימים תהליכים נוספים המתבצעים לצרכי זיהוי, שיכולים להיות כואבים, כמו, כמו סימון אוזניים, חריצת אוזניים ותיוג. לבסוף, ענף הלול והבהמות מתמודדים עם בעיות הגדלות במהירות, כגון חולשת שלד, וענף החלב חווה בעיות חילוף חומרים. כל אלו מהווים גורמים נוספים העלולות לגרום כאב לבעלי החיים (בנסון, 2004).

"לשאול" בעלי חיים אם הם חווים כאב, הוא אתגר גדול יותר מ"לשאול" אותם לגבי רגשות אחרים. ניתן להשתמש בנטיית בעל החיים להימנעות כמדד לפחד שלו, ונוכל להשתמש בנטייתו להתקרב כמדד לרמת המוטיבציה שלו לקבלת גישה לאפיונים סביבתיים מסוימים. אולם כיצד נוכל "לשאול" בעלי חיים האם הם סובלים מכאב? בחינה מדוקדקת של התנהגות בעלי חיים עם וללא משככי כאבים, יכולה לתת רמזים (דוקאן, 1990; מולוני וקנט, 1997). התפתחות מרגשת של שיטה זו, מצאה כי עופות המגודלים לענף הבשר מסוגלים לניהול עצמי של תרופה נוגדת כאבים: כאשר ניתנה להם הבחירה בין שני סוגי מזון, כאשר אחד מהם הכיל תרופה נגד כאבים, עופות צולעים אכלו יותר מהמזון עם התרופה מאשר עופות ללא בעיה. ויותר מכך, יכולת ההליכה של העופות הצולעים השתפרה ע"י טיפול עצמי זה (דאנבורי, 2000).

 

Abel, T., Martin, K.C., Bartsch, D., Kandel, E.R. (1998). Memory suppressor genes: Inhibitory constraints on the storage of long-term memory, Science, 279, 338–341.

Bailey, C.H., Bartsch, D., Kandel, E.R. (1996). Toward a molecular definition of long-term memory storage. Proceedings of the National Academy of science U.S.A., 93, 13445–13452.

Bareham, J.R. (1972). Effects of cages and semi-intensive deep litter pens on the behaviour adrenal response and production in two strains of laying hens. British Veterinary Journal, 128, 153–163.

Belvin, M.P., and Yin, J.C. (1997). Drosophila learning and memory: recent progress and new approaches. Bioessays, 19, 1083–1089.

Benson, G. J. (2004). In: G. J. Benson and B.E. Rollin (Eds.). Pain in farm animals: Nature, recognition, and management (pp. 61-84). Ames, Iowa: Blackwell Publishing.

Bentham, J. (1823). An introduction to the principles of morals and legislation. Oxford: ClarendonPress.

Berridge, K.C. (2003). Pleasures of the brain. Brain and Cognition, 52, 106–128.

Bryant, M. J. (1972). The social environment: Behaviour and stress in housed livestock. The Veterinary Record, 90, 351–359.

Chandroo, K.P., Duncan, I. J.H., and Moccia, R.D. (2004). Can fish suffer? Perspectives on sentience, pain, fear and stress. Applied Animal Behaviour Science, 86, 225–250.

Command Paper 2836 (1965). Report of the Technical committee to enquire into the welfare of animal kept under intensive livestock husbandry systems. London: Her Majesty's Stationery Office.

Damasio, A. (1999). The feeling of what happens: Body emotion and the making of consciousness. London Vintage Random House.

Danbury, T.C., Weeks, C.A., Chambers, J.P., Waterman-Pearson, A.E., and Kestin, S.C. (2000). Self-selection of the analgesic drug Carprofen by lame broiler chickens. The Veterinary Record, 146, 307–311.

Dawkins, M.S. (1976). Towards an objective method of assessing welfare in domestic fowl. Applied Animal Ethology, 2, 245–254.

________. (1977). Do hens suffer in battery cages? Environmental preferences and welfare. Animal Behaviour, 25, 1034–1046.

_________. (1978). Welfare and the structure of battery cages: Size and cage floor preferences in domestic hens. British Veterinary Journal, 134, 469–475.

_________. (1980). Animal suffering. London: Chapman and Hall.

_________. (1983). The current status of preference tests in the assessment of animal welfare. In: S.H. Baxter, M.R. Baxter and J.A.C. MacCormack (Eds.), Farm animal housing and welfare (pp. 20–26). Martinus Nijhoff, The Hague.

_________. (1990). From an animal's point of view: Motivation, fitness, and animal welfare. Behaviour Brain Science, 13, 1–61.

_________. (1993). Through our eyes only? The search for animal consciousness. Oxford: W.H. Freeman.

Dawkins, M.S., and Beardsley, T.M. (1986). Reinforcing properties of access to litter in hens, Applied Animal Behaviour Science, 15, 351–364.

Duncan, I.J.H. (1978). The interpretation of preference tests in animal behaviour. Applied Animal Ethology, 4, 197–200.

I_________. (1981). Animal rights - animal welfare: A scientist's assessment. Poultry Science, 60, 489–499.

_________. (1987). The welfare of farm animals: An ethological approach. Science Program (Oxford), 71, 317–326.

_________. (1992). Measuring preferences and the strength of preference. Poultry Science, 71, 658–663.

_________. (1996). Animal welfare defined in terms of feelings, Acta Agriculturae Scandinavica. Section A. Animal Science, Supplementum (Denmark), 27, 29–35.

_________. (2004). A concept of welfare based on feelings. In: G.J. Benson and B.E. Rollin (Eds.), The well-being of farm animals: Challenges and solutions (pp. 85–101). Ames, Iowa: Blackwell.

Duncan, I.J.H., and Dawkins, M.S. (1983). The problem of assessing ‘well-being’ and ‘suffering’ in farm animals. In: D. Smidt (Ed.), Indicators relevant to farm Animal welfare (pp. 13–24). Martinus Nijhoff, The Hague.

Duncan, I.J.H., and Kite, V.G. (1987). Some investigations into motivation in the domestic fowl. Applied Animal Behaviour Science, 18, 387–388.

Duncan, I.J.H., Beatty, E.R., Hocking, P.M., and Duff, S.R.I. (1990). An assessment of pain associated with degenerative hip disorders in adult male turkeys. Research in Veterinary Science, 50, 200–203.

Fraser, D., and Duncan, I.J.H. (1998). ‘Pleasures’ ‘pains’ and animal welfare: Toward a natural history of affect. Animal Welfare, 7, 383–396.

Fraser, D., and Matthews, L.R. (1997). Preference and motivation testing. In: M.C. Appleby and B.O. Hughes (Eds.), Animal welfare (pp. 159–173). Wallingford, Oxon: CAB International.

Freeman, B.F. (1978). Stress in caged layers. In: L.Y. Sørensen (Ed.), First Danish seminar on poultry welfare in egg-laying cages (pp. 55–65). Copenhagen: Danish National Committee for Poultry and Eggs.

Griffin, D. (1964). The question of animal awareness. New York: Rockefeller.

Harrison, R. (1964). Animal machines. London: Vincent Stuart.

Hughes, B.O. (1975). Spatial preference in the domestic hen. British Veterinary Journal, 131, 560–564.

_________. (1977). Selection of group size by individual laying hens. British Poultry Science, 18, 9–18.

Hughes, B.O., and Black, A.J. (1973). The preference of domestic hens for different types of battery cage floor. British Poultry Science, 14, 615–619.

Hume, D. (1739). In: L.A. Selby Bigge (Ed.), A treatise of human nature. Oxford: Clarendon Press.

Humphrey, N. (1986). The inner eye. London: Faber and Faber.

_________. (1992). A history of the mind: Evolution and the birth of consciousness. New York: Springer-Verlag.

James, W. (1904). Does “consciousness” exist? Journal of Philosophy, Psychology and Scientific Methods, 1, 477–491.

Kenny, A. (1970). Descartes’ philosophical letters. Oxford: Clarendon Press.

Mason, G., McFarland, D., and Garner, J. (1998). A demanding task: Using economic techniques to assess animal priorities. Animal Behaviour, 55, 1071–1075.

Mason, G., Cooper, J., and Clarebrough, C. (2001). Frustrations of fur-farmed mink. Nature, 410, 35–36.

McDougall, W. (1926). An introduction to social psychology (revised edition). Boston: John W. Luce and Co.

McFarland, D. (1981). The Oxford companion to animal behaviour. Oxford: Oxford University Press.

Mench, J.A. (1998). Thirty years after Brambell: Whither animal welfare science? Journal Applied Animal Welfare Science, 1, 91–102.

Molony, V., and Kent, J.E. (1997). Assessment of acute pain in farm animals using behavioural and physiological measurements. Journal of Animal Science, 75, 266–272.

Nicol, C.J., and Guildford, T. (1991). Exploratory activity as a measure of motivation in deprived hens. Animal Behaviour, 41, 333–341.

Őhman, A., Flykt, A., and Lundqvist, D. (2000). Unconscious emotion: Evolutionary perspectives, psychophysiological data and neuropsychological mechanisms. In: P. Ekman and R.J. Davidson (Eds.), Cognitive Neuroscience of Emotion (pp. 296–327). Oxford: OUP.

Paul, E.S., Harding, E.J., and Mendl, M. (2005). Measuring emotional processes in animals: The utility of a cognitive approach. Neuroscience Biobehavioral Reviews, 29, 469–491.

Preece, R. (2002). Awe for the tiger love for the lamb: A chronicle of sensibility to animals. Vancouver: UBC Press.

Radner, D., and Radner, M. (1989). Animal consciousness. Buffalo, New York: Prometheus Books.

Ristau, C.A. (Ed.) (1991). Cognitive ethology: The minds of other animals. Hillsdale, New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates.

Romanes, G.J. (1884) (reprinted 1969). Mental evolution in animals. New York: AMS Press.

Rose, J.D. (2002). The neurobehavioral nature of fishes and the question of awareness and pain. Reviews in Fisheries Science, 10, 1–38.

Skinner, B.F. (1975). The steep and thorny path to a science of behaviour. In: R. Harre (Ed.), Problems of scientific revolution. Oxford: Oxford University Press.

Spencer, H. (1855). The principles of psychology. London: Longmen, Brown, Green and Longmans.

Spruijt, B.M., van den Bos, R., and Pijlman, F.T.A. (2001). A concept of welfare based on reward evaluating mechanisms in the brain: Anticipatory behaviour as an indicator for the state of reward systems. Applied Behaviour Animal Science, 72, 145–171.

Taylor, A.A., and Weary, D.M. (2000). Vocal responses of piglets to castration: identifying procedural sources of pain. Applied Animal Behaviour Science, 70, 17–26.

Watson, J.B. (1928). Behaviorism. London: Routledge and Keegan Paul.

Weary, D.M., Braithwaite, L.A., and Fraser, D. (1998). Vocal responses to pain in piglets. Applied Animal Behaviour Science, 56, 161–172.

Wells, M. J. (1962). Brain and behaviour in cephalopods. London: Heinemann.

Wemelsfelder, F. (1993). The concept of animal boredom and its relationship to stereotyped behaviour. In: A.B. Lawrence and J. Rushen (Eds.), Stereotypic Animal behaviour: Fundamentals and applications to welfare (pp. 65–95). Wallingford, UK: CAB International.

Widowski, T.M., and Duncan, I.J.H. (2000). Working for a dust bath: Are hens increasing pleasure rather than reducing suffering? Applied Animal Behaviour Science, 68, 39–53.

Winkielman, P., and Berridge, K.C. (2004). Unconscious emotion. Current Direction in Psychological Science, 13, 120–123.

Wood-Gush, D.G.M., Duncan, I.J.H., and Fraser, D. (1975). Social stress and welfare problems in agricultural animals. In: E.S.E. Hafez (Ed.), The behaviour of domestic animals (pp. 182–200) (3rd ed.). Baltimore: Williams and Wilkins.

Youatt, W.H. (1839) (republished 2003). In: R. Preece (Ed.), The obligation and extent of humanity to brutes, principally considered with reference to the domesticated animals. New York, Lewiston: Edwin Mellen Press.

Young, P.T. (1959). The role of affective processes in learning and motivation. Psychological Review, 66, 104–125.



 

[1] מאמר זה תורגם ועובד ממאמר באנגלית The changing concept of animal sentience מאת Ian J.H. Duncan שפורסם בשנת 2006 בכתב העת Applied Animal Behaviour Science 100: 11–19. המאמר המתורגם פורסם בגיליון 41 של כתב העת חיות וחברה.

אתם כאן: דף הבית ספרות ומאמרים מאמרים באתיקה התפיסה המשתנה של בעלי חיים כבעלי תחושות ורגשות
 1224 משתמשים פעילים, יותר מ 864 מאמרים מקצועיים ועזרה מקצועית באינטרנט! הרשמו עכשיו!