ספרות מקצועית
להלן רשימה מתעדכנת של מאמרים מומלצים בתחום הטיפול הרגשי נעזר בעלי חיים.
חברי איגוד מ.ר.ח.ב. מוזמנים ליצור קשר על מנת לקבל את טקסט המאמרים המלא.
אני גן חיות שלם השתקפות הנפש באמצעות החיות השונות בפינת החי, תוך כדי התהליך הטיפולי
מאת: אפרת מעיין, פסיכולוגית קלינית, פסיכותרפיסטית יונגיאנית ומטפלת בעזרת בעלי חיים, מרצה במסלול לחינוך טיפולי בעזרת בעלי חיים במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בירושלים ובסמינר אורנים
בתהליך הפסיכותרפיה המתרחש בפינת החי, המרחב הטיפולי הוא המרחב של כל פינת החי. מרחב זה כולל את בעלי החיים הנמצאים בה. מתוך מרחב זה המטופל מביע את עולמו הפנימי באמצעות התפקידים שהוא מייחס לחיות השונות ודרך הפירושים הסובייקטיביים שהוא מייחס להתנהגותן. שילובם של בעלי החיים בתהליך הטיפולי תורם באופן משמעותי להאצה של תהליכים תרפויטיים ולהעצמה של כוחות האני. המטופל מזדהה עם בעלי החיים ומייחס להם תכונות, רצונות ורגשות מתוך עולמו הפנימי. הזדהות זו מובילה לכך שבעלי החיים השונים המשתתפים בטיפול מייצגים בעבורו דמויות הוריות או חלקים של עצמו. כך, למעשה, נוצר מצב שבו "גן החיות החיצוני" של ההתרחשות בין החיות לבין עצמן, או בין החיות לבין המטופל, משקף את "גן החיות הפנימי" של הדמויות ומערכות היחסים בנפשו פנימה.
מגע בטיפול ובעלי חיים
מאת: דקלה צור, פסיכולוגית קלינית הנעזרת בבעלי חיים, מרצה במכללת אורנים
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", גיליון 22, קיץ 2003
"קשה להאמין עד כמה המטופל
הזה נפתח. עד עכשיו הוא כמעט לא ביטא כל רגש". משפט מעין זה שומעים מטפלים רבים בתחום הרגשי המשלבים בעלי חיים בעבודתם. לא פעם אנו עדים להאצה של תהליכים טיפוליים, ולהיפתחות רגשית משמעותית אצל מטופלים חסומים או מוגנים מאוד, כאשר בעלי חיים מוכנסים לטיפול. הסבר חלקי לכך טמון באפשרויות הייחודיות של מגע הנוצרות עם כניסתם של בעלי החיים לטיפול.
פנים וחוץ בטיפול בעזרת בעלי חיים:
המפגש בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית בפינת החי
מאת: אפרת מעיין, פסיכולוגית קלינית, פסיכותרפיסטית יונגיאנית ומטפלת בעזרת בעלי חיים, מרצה במסלול לחינוך טיפולי בעזרת בעלי חיים במכללת דוד ילין ובסמינר אורנים.
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", גיליון 27, אביב 2005
הטיפול בעזרת בעלי חיים, יותר מכל שיטה טיפולית אחרת, מעלה שאלות מהותיות על הקשר בין המציאות הפנימית של המטופל לבין הסביבה החיצונית וההתרחשויות בה. אחד מסודות הקסם של שיטת טיפול זו הוא עצם העובדה שהחיות אינן "כלי טיפולי פסיבי", אלא יוזמות מצבים וסיטואציות שונות, המעוררים תכנים רגשיים שונים. כשחיות נוכחות במרחב הטיפולי, יש כל הזמן התרחשויות חיצוניות שהן הכלי שעמו אנו עובדים, מתוך האמונה שהתרחשויות אלה מתחברות להתרחשויות הפנימיות בתוך נפשו של המטופל. פעמים רבות התרחשויות חיצוניות אלה מהוות זרז לקידום הטיפול, מכיוון שהן מעודדות השלכה של דמויות מופנמות, ומפגישות את המטופל עם תכנים רגשיים משמעותיים. לפעמים התרחשויות אלה מנתבות ומפשיעות על המשחק של הילד ולפעמים הן אף מנוגדות לצורך הפנימי שהילד מביע ולפנטזיה שלו. במקרים כאלה, הילד יכול להתעלם מהתנהגותם של בעלי החיים, לפרש אותה מתוך עולמו הפנימי, או שיכול להיווצר מצב של קטיעה ושינוי המשחק. במקרים קיצוניים, כאשר יש פגיעות גדולה, החיות עלולות להפגיש את המטופל עם תוכן קשה, שלא תמיד נכון ומתאים לשלב הטיפולי.
השפעת טיפול ברכיבה על ממדים של דימוי עצמי, שליטה עצמית ואמון בקרב בני נער בפנימייה טיפולית
מאת: בקי קרן
חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה בעבודה סוציאלית" באוניברסיטת תל אביב. אוקטובר 2005
במחקר זה נבדקה השפעת תכנית התערבות של טיפול ברכיבה על ממדים של דימוי עצמי, שליטה עצמית, אמון ושביעות רצון מהחיים בקרב בני נער בפנימייה טיפולית. ההתערבות כללה מפגשים טיפוליים פרטניים ברכיבה שנערכו אחת לשבוע במשך שבעה חודשים. בדיקת השפעת ההתערבות בממדים אלו נערכה באמצעות שאלונים שהועברו בבדיקת "לפני-אחרי" לקבוצת מחקר שמנתה 14 נערים ונערות וקבוצת ביקורת שמנתה 15 נערים ונערות. כמו כן, נבדקו נתונים שנאספו בפנימייה ללא קשר למחקר, אודות נשירה והיעדרות מהמסגרת והתקיימה בדיקה באמצעות ראיונות עם קבוצות המחקר ועם הגורמים המפנים, לגבי השינוי שעברו המשתתפים במשך תקופת השתתפותם בטיפול ברכיבה.
כלבה רעה – חתולה טובה:
פיצול ואינטגרציה בטיפול הנעזר בבעלי חיים בילדה בגיל החביון
מאת: דקלה צור, פסיכולוגית קלינית הנעזרת בבעלי חיים, מרצה במכללת אורנים
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", גיליון 26, חורף 2004
לא פעם אנו נתקלים בקליניקה וגם מחוצה לה, באנשים שנאמר עליהם שהם אנשים של "שחור ולבן", או אנשים של "או-או", ללא אפשרות למצב של "גם וגם". אנשים אלה מתקשים לחבר – בעצמם, באחרים וביחסים עם סביבתם – בין חלקים שונים, כמו החלק המצליח והנכשל, החלק האוהב והתוקפני וכו'. ואז נראה תופעות כמו ילד שמקבל תמיד מאה במבחן, וכאשר יקבל פעם אחת שמונים יחוש שהוא לא שווה כלל, או אדם שחווה קשר כאידיאלי ומושלם, אך אם האכזבה הראשונה מנתק אותו. אצל אנשים אלה הפיצול מהווה מנגנון הגנה ואופן ארגון חוויה מרכזי.
תיאוריית ההיקשרות ובעלי חיים – בטיפול ובחיי היומיום
מאת: דר' שרית לב-בן דב, פסיכולוגית, ממייסדות ארגון "נפש חיה" לתרפיה בעזרת בעלי חיים, מרצה וסופרת ילדים.
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", גיליון 33, אביב 2007.
מטרתו של מאמר זה הינה לספק מסגרת תיאורטית לדפוסי ההיקשרות בין בני אדם לבעלי חיים, הן בחיי היומיום עם חיות המחמד והן במסגרת הטיפולית עם החיה הטיפולית. יבחנו מאפייני ההיקשרות, השלכות לגבי ההליך האבחוני והטיפולי וכן השלכות לגבי אובדן מוסא ההיקשרות. במאמר משולב תיאור מקרה, המספק דוגמה מוחשית למשמעות למשמעות ההיקשרות במסגרת הטיפולית.
המסע בין נאקה לאתון בחיפוש אחר הצד המיטיב של האם הגדולה: היבטים ארכיטיפליים במפגש הטיפולי בעזרת בעלי חיים
מאת: אפרת מעיין, פסיכולוגית קלינית המטפלת בעזרת בעלי חיים, מרצה במסלול למחנכים טיפוליים בעזרת בעלי חיים במכללת דוד ילין ובמכללת אורנים.
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", גיליון 31, 2006
במאמר זה אנסה להתבונן על קשרים שילדים יצרו עם בעלי חיים שונים במהלך התהליך הטיפולי, ועל השימושים וההשלכות השונות שהם עשו כלפי בעלי החיים, מתוך מחשבה על המשמעות הסימבולית העמוקה שכל בעל חיים מייצג עבורם ברובד העמוק, הלא מודע של הנפש. אחת הבשורות הגדולות שהתיאוריה היונגיאנית מביאה לנו לגבי ההתבוננות הנפש האדם, היא שכל האוצרות כבר טמונים אצלנו בפנים. שאי שם עמוק, במאגרים התת-קרקעיים של הנפש, חבויות כל האפשרויות. כך שאצל כל אדם, גם אצל מי שסבל מחסכים גדולים וגם מי שהחיים הכו אותו במכות קשות, עדיין מתקיימות פונקציות חיוביות: המרפא הפנימי (אותו חלק שעוזר להחלמתנו מפצעים נפשיים ומסימפטומים פיזיולוגיים), האם המיטיבה (הפן המזין, שומר, מכיל ומטפח) והמדריך הפנימי (המקום העמוק של אינטואיציה, שיודע ויכול לכוון אותנו נכון במסע של צמיחה ושינוי).
טיפול בעזרת בעלי חיים לילדים הסובלים מהתקשרות לא-בטוחה כתוצאה מהתעללות או הזנחה: גישת טיפול להפחתת הסיכון להעברה הבין-דורית של דפוס ההתעללות
מאת: ננסי פריש-פלס
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", גיליון 38, דצמבר 2008.
ילדים הסובלים מהתקשרות לא-בטוחה (Insecure Attachment) כתוצאה מהתעללות ו/או הזנחה חמורה מאופיינים לעיתים קרובות במודלים פנימיים, שיתכן שסייעו להם להשתלב בסיטואציה המשפחתית המקורית, אך אינם מתאימים למערכות יחסים ומצבים אחרים. קיימת סבירות גבוהה לכך שילדים אלה, יותר מאשר האוכלוסייה הרגילה, יהפכו להורים מתעללים או מזניחים. בנוסף למטרותיה השגרתיות של הפסיכותרפיה, מטרה כוללת היא לעצור את מעגל ההתעללות, ההופך ילדים שעברו התעללות להורים מתעללים. הטיפול בילדים אלה הוא מורכב בשל חוסר אמונה במבוגרים וכן בשל קשיים ביצירת הסמלה (Symbolization), כתוצאה מטראומה שארעה בשלב הפרה-וורבלי. טיפול בעזרת בעלי חיים (AAT) פותח דרכים חדשות המאפשרות לעקוף קשיים אלה, ומספק כלים נוספים להבנת עולמו הפנימי של המטופל. במאמר זה רקע קצר על הקשר שבין התקשרות לא-בטוחה לבין העברה בין-דורית של התעללות והזנחה, וכן סקירה קצרה על אודות עקרונות ה-AAT במסגרת טיפול במשחק (Play Therapy). הרציונל לשימוש ב-AAT כגישה טיפולית ייחודית בעבור ילדים שסבלו מהתעללות והזנחה מלווה בהדגמות ממספר תיאורי מקרים קליניים.
ילד–חיה ומה שביניהם: בין חינוך לטיפול בעזרת בעלי חיים
מאת: תמר אקסלרד-לוי וד"ר מיכל מוטרו
הוצג כפוסטר כנס במגמה לחינוך מיוחד, באוניברסיטת בר-אילן, 19.11.07 "היבטים רב ממדיים בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים: מחקר ויישום"
ילד - מגיע למפגש עם עולמו המציאותי, היום-יומי ועם עולמו הפנימי
החיה בפינת החי - מגיעה למפגש עם חייה שלה, באופן הקונקרטי ביותר: רעב, הפרשות, מיניוּת, תוקפנות, הורות, מחלה, מוות ופרדה. כמו כן היא מגיבה להתרחשויות בסביבתה, ותגובותיה לא תמיד צפויות.
ומה שביניהם?
בעזרת מחנך ו/או מטפל נוצר מרחב ביניים (או פוטנציאלי) בין הילד לבין החיה בפינת החי, מרחב מוגן,מכיל וקשוב שמאפשר התפתחות אישית, רגשית וקוגניטיבית של הילד.
מקרבות כלבים לקרב על החיים -
סיפורו של ויני, כלב ניצול מקרבות כלבים ששוקם והפך לכלב טיפולי
מאת: רקפת דפני-מן
פורסם בכתב העת "חיות וחברה", ynet, אפריל 2009.
ויני, כלב מעורב שנראה מצולק ומפחיד, שעבר ככל הנראה התעללות ונאלץ להשתתף בקרבות כלבים, הוא כיום נכס טיפולי רב עוצמה. הוא מעורר תמיד תגובה – שלילית או חיובית. איש לא נשאר אדיש כלפיו.
ויני מייצג פעמים רבות את ה'צל' – כך מכנה יונג את סך כל חלקי האישיות, שאינם תואמים לעמדה המודעת שיש לאדם על עצמו, ולכן הוא מדחיק ודוחה אותם. ויני מביא תועלת בכך שהוא מייצג את האופן שבו הבלתי אפשרי הופך לאפשרי: אם הוא הצליח לשקם את חייו באופן סביר ולמצוא את מקומו, הוא גם פותח בכך סיכוי לכל המטופלים שאותם הוא פוגש.
בעבודתי, כמחנכת טיפולית בעזרת בעלי חיים, אני נתקלת פעמים רבות במטופלים שעברו סוגים רבים של טיפולים נפשיים במהלך החיים – מכורים לסמים, נפגעי נפש ועוד; אנשים אלו חוו לאורך חייהם פגיעות רבות וכואבות, שהובילו אותם לעטות 'שריון הגנה' על מנת לשמור על עצמם מפגיעה נוספת, ולא להיות במגע עם הרגשות הבלתי נסבלים שבתוכם. אולם באופן פרדוקסאלי, הגנות אלה גרמו להם לסבל רב – בעוד שדווקא המגע עם הרגשות הקשים שבתוכם, הכרחי כדי לאפשר תהליך של ריפוי אמיתי.
Animal-Assisted Therapy Ameliorates Anhedonia in Schizophrenia Patients
Inbar Nathans-Barel, Pablo Feldman, Barry Berger, Ilan Modai, Henry Silver
Psychotherapy and Psychosomatics 2005; 74: 31-35
Background: Anhedonia, a component of the negative symptom dimension and a core phenomenon in schizophrenia, is associated with poor social functioning and is resistant to treatment. We tested the hypothesis that animal-assisted therapy (AAT) may improve anhedonia. Objective: To compare the effect of psychosocial treatment sessions in which a dog was an active participant (AAT) with comparable sessions without a dog, using a controlled protocol. Method: The hedonic tone of 10 chronic schizophrenia patients who participated in 10 weekly interactive sessions of AAT was compared to a control group treated without animal assistance. The hedonic tone was measured with the Snaith-Hamilton Pleasure Scale. Subjective quality of life variables and clinical symptoms were also assessed. Results: The AAT group showed a significant improvement in the hedonic tone compared to controls. They also showed an improvement in the use of leisure time and a trend towards improvement in motivation. Conclusion: AAT may contribute to the psychosocial rehabilitation and quality of life of chronic schizophrenia patients
Animal-Assisted Therapy with Children Suffering from Insecure Attachment Due to Abuse and Neglect: A Method to Lower the Risk of Intergenerational Transmission of Abuse
NANCY PARISH-PLASS
Clinical Child Psychology and Psychiatry Copyright © 2008 Vol. 13(1), 7–30.
Children suffering from insecure attachment due to severe abuse and/or neglect are often characterized by internal working models which, although perhaps adaptive within the original family situation, are inappropriate and maladaptive in other relationships and situations. Such children have a higher probability than the general population of becoming abusing or neglecting parents. Besides the usual goals of psychotherapy, an overall goal is to stop the cycle of abuse in which abused children may grow up to be abusing parents. Therapy with these children is complicated by their distrust in adults as well as difficulties in symbolization due to trauma during the preverbal stage. Animal-Assisted Therapy (AAT) provides avenues for circumventing these difficulties, as well as providing additional tools for reaching the inner world of the client. This article gives a brief background of the connection between insecure attachment and intergenerational transmission of abuse and neglect as well as a brief overview of the principles of AAT in a play therapy setting. A rationale for the use of AAT as a unique therapy technique for children having suffered from abuse and neglect is followed by a number of clinical examples illustrating AAT.